Strong's Lexicon Mosheh: Moses Original Word: מֹשֶׁה NAS Exhaustive Concordance Word Originfrom mashah Definition a great Isr. leader, prophet and lawgiver NASB Translation Moses (748), Moses' (16). Brown-Driver-Briggs משֶׂה767 proper name, masculine Moses, the great Hebrew leader, prophet and lawgiver (probably = Egyptian mes, mesu, child, son, EbGS 539, compare DiExodus 2:10, where see also older (abandoned) etymology); — ׳מ Exodus 2:10 + משֶׁ֑ה Exodus 2:15 +; name occurs 706 t. in Hexateuch (Exodus 290 t, Leviticus 86 t., Numbers 233 t., Deuteronomy 38 t., Joshua 59 t.), Judges 4 t. + Judges 18:30 where read משֶׁה for מְנַשֶּׁה (compare GFM); 1 Samuel 12:6,8, Kings 10 t., Micah 6:4; Jeremiah 15:1; Isaiah 63:11,12; Malachi 3:22; Psalm 77:21 7t.; Chronicles 3 t., Daniel 9:11,13; — Moses was son of Amram and Jochebed Exodus 6:20; Numbers 26:59 (both P), 1 Chronicles 5:29; 1 Chronicles 23:13; of tribe of Levi Exodus 2:1 (E; compare also foregoing); (younger) brother of Aaron Exodus 4:14 (J), Exodus 7:1,2,7 (P), etc., and brother of Miriam Numbers 26:59 (P), 1 Chronicles 5:29 (compare Exodus 15:20 E); called prophet Deuteronomy 18:15,18; Deuteronomy 34:10; agent by whom ׳י gave law Exodus 20:19,20,21,22 (E) +; especially P (כַּאֲשֶׁר ׳אֶתמֿ ׳צִוָּת י, etc.), Exodus 39:1,5,7,21,26,29,31; Exodus 40:19,21,25,27,29,32; Leviticus 7:38; Leviticus 8:9,13,17,27,29 + often; lawgiver Deuteronomy 33:4; Joshua 1:7; Joshua 1:13 (D) +; priest, וְאַהֲרֹן בְּכִהֲנָיו ׳מ Psalm 99:6. Phrases are — (עַבְדּוֺ, עַבְדִּי, etc.) ׳עֶבֶר י ׳מ Exodus 14:31 (J), Numbers 12:7(E), Deuteronomy 34:5(JE), Joshua 1:1 (D) + 15 t. Joshua. (D); 1 Kings 8:53,56; 2 Kings 18:12; 2 Kings 21:8; Malachi 3:22; 2Chronicles 1:3; 24:6; Nehemiah 1:8; Nehemiah 9:14; Psalm 105:26; עֶבֶד אלהים ׳מ 1 Chronicles 6:34; 1 Chronicles 24:9; Nehemiah 10:30; Daniel 9:11; אִישׁ הָאֱלּהִים ׳מ Ezra 3:2; Psalm 90:1 ׳תּוֺרַת מ Joshua 8:32 (D), 1 Kings 2:3; 2 Kings 23:25; Malachi 3:22; 2Chronicles 23:18; 30:16; Ezra 3:2; Ezra 7:6; Daniel 9:11,13; ׳סֵפֶר מ2Chronicles 25:4; 35:12; Nehemiah 13:1; ׳סֵפֶר תּוֺרַת מ Joshua 8:13 (D), Joshua 23:6 (D), 2 Kings 14:6; Nehemiah 8:1. [מַשֶּׁה] see נשׁה מְשׁוֺאָה, מְשֹׁאָה see II. שׁוא. מַשּׁוּאוֺת see II. נשׁא. מְשׁוֺבָב see שׁוב מְשׁוּבָה see שׁוב. [מְשּׁוּגָה] see שׁוג מָשׁוֺט, [מִשּׁוֺט] see שׁוט [מֹשֶׁה] proper name, masculine Moses (Biblical Hebrew id.); — ׳סְפַר מ Ezra 6:18. Strong's Exhaustive Concordance Moses From mashah; drawing out (of the water), i.e. Rescued; Mosheh, the Israelite lawgiver -- Moses. see HEBREW mashah Forms and Transliterations בְּמֹשֶׁ֔ה בְּמֹשֶׁ֗ה בְּמֹשֶׁה֙ בְמֹשֶֽׁה׃ במשה במשה׃ וּבְמֹשֶׁ֖ה וּבְמֹשֶׁה֒ וּמֹשֶׁ֑ה וּמֹשֶׁ֔ה וּמֹשֶׁ֖ה וּמֹשֶׁ֗ה וּמֹשֶׁ֣ה וּמֹשֶׁ֥ה וּמֹשֶׁה֙ וּמֹשֶׁה֩ ובמשה ומשה כְּמֹשֶׁ֑ה כמשה לְ֝מֹשֶׁ֗ה לְ֭מֹשֶׁה לְמֹשֶֽׁה׃ לְמֹשֶׁ֑ה לְמֹשֶׁ֔ה לְמֹשֶׁ֖ה לְמֹשֶׁ֛ה לְמֹשֶׁ֣ה לְמֹשֶׁ֤ה לְמֹשֶׁ֨ה לְמֹשֶׁ֪ה לְמֹשֶׁה֙ למשה למשה׃ מֹ֘שֶׁ֤ה מֹ֠שֶׁה מֹשֶֽׁה׃ מֹשֶׁ֑ה מֹשֶׁ֔ה מֹשֶׁ֖ה מֹשֶׁ֗ה מֹשֶׁ֛ה מֹשֶׁ֜ה מֹשֶׁ֡ה מֹשֶׁ֣ה מֹשֶׁ֣ה ׀ מֹשֶׁ֤ה מֹשֶׁ֥ה מֹשֶׁ֧ה מֹשֶׁ֨ה מֹשֶׁה מֹשֶׁה֒ מֹשֶׁה֙ מֹשֶׁה֩ מֹשֶׁה֮ משה משה׃ bə·mō·šeh ḇə·mō·šeh bəmōšeh ḇəmōšeh bemoSheh kə·mō·šeh kəmōšeh kemoSheh lə·mō·šeh ləmōšeh lemoSheh mō·šeh mōšeh moSheh ū·ḇə·mō·šeh ū·mō·šeh ūḇəmōšeh ūmōšeh umoSheh uvemoSheh vemoShehLinks Interlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel TextsEnglishman's Concordance Exodus 2:10 HEB: וַתִּקְרָ֤א שְׁמוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה וַתֹּ֕אמֶר כִּ֥י NAS: And she named him Moses, and said, KJV: his name Moses: and she said, INT: called his name Moses and said Because Exodus 2:11 Exodus 2:14 Exodus 2:15 Exodus 2:15 Exodus 2:17 Exodus 2:21 Exodus 2:21 Exodus 3:1 Exodus 3:3 Exodus 3:4 Exodus 3:4 Exodus 3:6 Exodus 3:11 Exodus 3:13 Exodus 3:14 Exodus 3:15 Exodus 4:1 Exodus 4:3 Exodus 4:4 Exodus 4:10 Exodus 4:14 Exodus 4:18 Exodus 4:18 Exodus 4:19 766 Occurrences |