2ד ריבו באמכם ריבו--כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה

3ה פן אפשיטנה ערמה--והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא

4ו ואת בניה לא ארחם  כי בני זנונים המה

5ז כי זנתה אמם הבישה הורתם  כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי

6ח לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא

7ט ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון--כי טוב לי אז מעתה

8י והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל

9יא לכן אשוב--ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה

10יב ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי

11יג והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה--וכל מועדה

12יד והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה

13טו ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה  {ס}

14טז לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה

15יז ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים

16יח והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי

17יט והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם

18כ וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח

19כא וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים

20כב וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה  {פ}

21כג והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה--אענה את השמים והם יענו את הארץ

22כד והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל

23כה וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי  {פ}