2ב ונשבעת חי יהוה באמת במשפט ובצדקה והתברכו בו גוים ובו יתהללו  {ס}

3ג כי כה אמר יהוה לאיש יהודה ולירושלם נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קצים

4ד המלו ליהוה והסרו ערלות לבבכם איש יהודה וישבי ירושלם  פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה--מפני רע מעלליכם

5ה הגידו ביהודה ובירושלם השמיעו ואמרו ותקעו (תקעו) שופר בארץ קראו מלאו ואמרו האספו ונבואה אל ערי המבצר

6ו שאו נס ציונה העיזו אל תעמדו  כי רעה אנכי מביא מצפון--ושבר גדול

7ז עלה אריה מסבכו ומשחית גוים נסע יצא ממקמו--לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב

8ח על זאת חגרו שקים ספדו והילילו  כי לא שב חרון אף יהוה ממנו  {פ}

9ט והיה ביום ההוא נאם יהוה יאבד לב המלך ולב השרים ונשמו הכהנים והנבאים יתמהו  {ס}

10י ואמר אהה אדני יהוה אכן השא השאת לעם הזה ולירושלם לאמר שלום יהיה לכם ונגעה חרב עד הנפש

11יא בעת ההיא יאמר לעם הזה ולירושלם רוח צח שפים במדבר דרך בת עמי--לוא לזרות ולוא להבר 12יב רוח מלא מאלה יבוא לי עתה גם אני אדבר משפטים אותם

13יג הנה כעננים יעלה וכסופה מרכבותיו--קלו מנשרים סוסיו אוי לנו כי שדדנו

14יד כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי  עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך

15טו כי קול מגיד מדן ומשמיע און מהר אפרים

16טז הזכירו לגוים הנה השמיעו על ירושלם נצרים באים מארץ המרחק ויתנו על ערי יהודה קולם

17יז כשמרי שדי היו עליה מסביב  כי אתי מרתה נאם יהוה

18יח דרכך ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך  {פ}

19יט מעי מעי אחולה (אחילה) קירות לבי המה לי לבי--לא אחרש  כי קול שופר שמעתי (שמעת) נפשי תרועת מלחמה

20כ שבר על שבר נקרא כי שדדה כל הארץ פתאם שדדו אהלי רגע יריעתי

21כא עד מתי אראה נס--אשמעה קול שופר  {פ}

22כב כי אויל עמי אותי לא ידעו--בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו

23כג ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם

24כד ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו

25כה ראיתי והנה אין האדם וכל עוף השמים נדדו

26כו ראיתי והנה הכרמל המדבר וכל עריו נתצו מפני יהוה--מפני חרון אפו  {ס}

27כז כי כה אמר יהוה שממה תהיה כל הארץ וכלה לא אעשה

28כח על זאת תאבל הארץ וקדרו השמים ממעל--על כי דברתי זמתי ולא נחמתי ולא אשוב ממנה

29כט מקול פרש ורמה קשת ברחת כל העיר--באו בעבים ובכפים עלו  כל העיר עזובה ואין יושב בהן איש

30ל ואתי (ואת) שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך--לשוא תתיפי  מאסו בך עגבים נפשך יבקשו

31לא כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה--קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה  אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים  {פ}