7ז כי כה אמר אדני יהוה הנני מביא אל צר נבוכדראצר מלך בבל מצפון מלך מלכים--בסוס וברכב ובפרשים וקהל ועם רב 8ח בנותיך בשדה בחרב יהרג ונתן עליך דיק ושפך עליך סללה והקים עליך צנה 9ט ומחי קבלו יתן בחמותיך ומגדלתיך--יתץ בחרבותיו 10י משפעת סוסיו יכסך אבקם מקול פרש וגלגל ורכב תרעשנה חומותיך בבאו בשעריך כמבואי עיר מבקעה 11יא בפרסות סוסיו ירמס את כל חוצותיך עמך בחרב יהרג ומצבות עזך לארץ תרד 12יב ושללו חילך ובזזו רכלתך והרסו חומותיך ובתי חמדתך יתצו ואבניך ועציך ועפרך בתוך מים ישימו 13יג והשבתי המון שיריך וקול כנוריך לא ישמע עוד 14יד ונתתיך לצחיח סלע משטח חרמים תהיה--לא תבנה עוד  כי אני יהוה דברתי נאם אדני יהוה  {ס}

15טו כה אמר אדני יהוה לצור  הלא מקול מפלתך באנק חלל בהרג הרג בתוכך ירעשו האיים 16טז וירדו מעל כסאותם כל נשיאי הים והסירו את מעיליהם ואת בגדי רקמתם יפשטו חרדות ילבשו על הארץ ישבו וחרדו לרגעים ושממו עליך

17יז ונשאו עליך קינה ואמרו לך איך אבדת נושבת מימים  העיר ההללה אשר היתה חזקה בים היא וישביה אשר נתנו חתיתם לכל יושביה

18יח עתה יחרדו האין יום מפלתך ונבהלו האיים אשר בים מצאתך  {ס}

19יט כי כה אמר אדני יהוה בתתי אתך עיר נחרבת כערים אשר לא נושבו בהעלות עליך את תהום וכסוך המים הרבים 20כ והורדתיך את יורדי בור אל עם עולם והושבתיך בארץ תחתיות כחרבות מעולם את יורדי בור--למען לא תשבי ונתתי צבי בארץ חיים 21כא בלהות אתנך ואינך ותבקשי ולא תמצאי עוד לעולם--נאם אדני יהוה  {פ}