7הכן והכן לך אתה וכל־קהלך הנקהלים עליך והיית להם למשמר׃ 8מימים רבים תפקד באחרית השנים תבוא ׀ אל־ארץ ׀ משובבת מחרב מקבצת מעמים רבים על הרי ישראל אשר־היו לחרבה תמיד והיא מעמים הוצאה וישבו לבטח כלם׃ 9ועלית כשאה תבוא כענן לכסות הארץ תהיה אתה וכל־אגפיך ועמים רבים אותך׃ ס

10כה אמר אדני יהוה והיה ׀ ביום ההוא יעלו דברים על־לבבך וחשבת מחשבת רעה׃ 11ואמרת אעלה על־ארץ פרזות אבוא השקטים ישבי לבטח כלם ישבים באין חומה ובריח ודלתים אין להם׃ 12לשלל שלל ולבז בז להשיב ידך על־חרבות נושבת ואל־עם מאסף מגוים עשה מקנה וקנין ישבי על־טבור הארץ׃ 13שבא ודדן וסחרי תרשיש וכל־כפריה יאמרו לך הלשלל שלל אתה בא הלבז בז הקהלת קהלך לשאת ׀ כסף וזהב לקחת מקנה וקנין לשלל שלל גדול׃ ס

14לכן הנבא בן־אדם ואמרת לגוג כה אמר אדני יהוה הלוא ׀ ביום ההוא בשבת עמי ישראל לבטח תדע׃ 15ובאת ממקומך מירכתי צפון אתה ועמים רבים אתך רכבי סוסים כלם קהל גדול וחיל רב׃ 16ועלית על־עמי ישראל כענן לכסות הארץ באחרית הימים תהיה והבאותיך על־ארצי למען דעת הגוים אתי בהקדשי בך לעיניהם גוג׃ ס

17כה־אמר אדני יהוה האתה־הוא אשר־דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל הנבאים בימים ההם שנים להביא אתך עליהם׃ ס 18והיה ׀ ביום ההוא ביום בוא גוג על־אדמת ישראל נאם אדני יהוה תעלה חמתי באפי׃ 19ובקנאתי באש־עברתי דברתי אם־לא ׀ ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל׃ 20ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל־הרמש הרמש על־האדמה וכל האדם אשר על־פני האדמה ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל־חומה לארץ תפול׃ 21וקראתי עליו לכל־הרי חרב נאם אדני יהוה חרב איש באחיו תהיה׃ 22ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל־אגפיו ועל־עמים רבים אשר אתו׃ 23והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי־אני יהוה׃ ס