2א העם ההלכים בחשך ראו אור גדול  ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם

3ב הרבית הגוי לא (לו) הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל

4ג כי את על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו--החתת כיום מדין

5ד כי כל סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש

6ה כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום

7ו לם רבה (למרבה) המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהוה צבאות תעשה זאת  {פ}

8ז דבר שלח אדני ביעקב ונפל בישראל

9ח וידעו העם כלו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר

10ט לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף

11י וישגב יהוה את צרי רצין עליו ואת איביו יסכסך

12יא ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את ישראל בכל פה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה

13יב והעם לא שב עד המכהו ואת יהוה צבאות לא דרשו  {ס}

14יג ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמון--יום אחד

15יד זקן ונשוא פנים הוא הראש ונביא מורה שקר הוא הזנב

16טו ויהיו מאשרי העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים

17טז על כן על בחוריו לא ישמח אדני ואת יתמיו ואת אלמנותיו לא ירחם--כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה

18יז כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן

19יח בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו

20יט ויגזר על ימין ורעב ויאכל על שמאול ולא שבעו  איש בשר זרעו יאכלו

21כ מנשה את אפרים ואפרים את מנשה--יחדו המה על יהודה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה  {ס}