2עטה־אור כשלמה נוטה מים כיריעה׃

3המקרה במים ע‍ליותיו השם־עבים רכובו המהלך על־כנפי־רוח׃

4עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃

5יסד־ארץ על־מכוניה בל־תמוט עולם ועד׃

6תהום כלבוש כסיתו על־הרים יעמדו־מים׃

7מן־גערתך ינוסון מן־קול רעמך יחפזון׃

8יעלו הרים ירדו בקעות אל־מקום זה ׀ יסדת להם׃

9גבולש־מת בל־יעברון בל־ישובון לכסות הארץ׃

10המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃

11ישקו כל־חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃

12עליהם עוף־השמים ישכון מבין עפאים יתנו־קול׃

13משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃

14מצמיח חציר ׀ לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן־הארץ׃

15ויין ׀ ישמח לבב־אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב־אנוש יסעד׃

16ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃

17אשרש־ם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃

18הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃

19עשה ירח למועדים מש ידע מבואו׃

20תשת־חשך ויהי לילה בו־תרמש כל־חיתו־יער׃

21הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃

22תזרח השמש יאספון ואל־מעונתם ירבצון׃

23יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי־ערב׃

24מה־רבו מעשיך ׀ יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃

25זה ׀ הים גדול ורחב ידים שם־רמש ואין מספר חיות קטנות עם־גדלות׃

26ם אניות יהלכון לויתן זה־יצרת לשחק־בו׃

27כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃

28תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃

29תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל־עפרם ישובון׃

30תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃

31יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃

32המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃

33אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃

34יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃

35יתמו חטאים ׀ מן־הארץ ורשעים ׀ עוד אינם ברכי נפשי את־יהוה הללו־יה׃