4ד וישמע משה ויפל על פניו 5ה וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע יהוה את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו 6ו זאת עשו  קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו 7ז ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי

8ח ויאמר משה אל קרח  שמעו נא בני לוי 9ט המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו--לעבד את עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם 10י ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה 11יא לכן אתה וכל עדתך--הנעדים על יהוה ואהרן מה הוא כי תלונו (תלינו) עליו

12יב וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה 13יג המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר  כי תשתרר עלינו גם השתרר 14יד אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר--לא נעלה

15טו ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם 16טז ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה  אתה והם ואהרן מחר 17יז וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו 18יח ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד--ומשה ואהרן 19יט ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה  {ס}

20כ וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר 21כא הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע 22כב ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר  האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף  {ס}

23כג וידבר יהוה אל משה לאמר 24כד דבר אל העדה לאמר  העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם

25כה ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל 26כו וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם  פן תספו בכל חטאתם 27כז ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם--מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם 28כח ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה  כי לא מלבי 29כט אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם--לא יהוה שלחני 30ל ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה--וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה

31לא ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם 32לב ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש 33לג וירדו הם וכל אשר להם חיים--שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל 34לד וכל ישראל אשר סביבתיהם--נסו לקלם  כי אמרו פן תבלענו הארץ 35לה ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת  {ס}

36א וידבר יהוה אל משה לאמר 37ב אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הלאה  כי קדשו 38ג את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח--כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל 39ד ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח 40ה זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו  {פ}

41ו וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר  אתם המתם את עם יהוה 42ז ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה 43ח ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד  {ס} 44ט וידבר יהוה אל משה לאמר 45י הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם 46יא ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם  כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף 47יב ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם 48יג ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה 49 יד ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות--מלבד המתים על דבר קרח 50טו וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה  {פ}