6ו נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים 7ז ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא 8ח נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה  אני יהוה 9ט ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו  אני יהוה מקדשם

10י וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש 11יא וכהן כי יקנה נפש קנין כספו--הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו 12יב ובת כהן--כי תהיה לאיש זר  הוא בתרומת הקדשים לא תאכל 13יג ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה--ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו 14יד ואיש כי יאכל קדש בשגגה--ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש 15טו ולא יחללו את קדשי בני ישראל--את אשר ירימו ליהוה 16טז והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם  כי אני יהוה מקדשם  {פ}

17יז וידבר יהוה אל משה לאמר 18יח דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם  איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה 19יט לרצנכם  תמים זכר--בבקר בכשבים ובעזים 20כ כל אשר בו מום לא תקריבו  כי לא לרצון יהיה לכם 21כא ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן--תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו 22כב עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת--לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח--ליהוה 23כג ושור ושה שרוע וקלוט--נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה 24כד ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו 25כה ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם--מכל אלה  כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם  {ס}

26כו וידבר יהוה אל משה לאמר 27כז שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה 28כח ושור או שה--אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד 29כט וכי תזבחו זבח תודה ליהוה--לרצנכם תזבחו 30ל ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר  אני יהוה 31לא ושמרתם מצותי ועשיתם אתם  אני יהוה

32לב ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל  אני יהוה מקדשכם 33לג המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים  אני יהוה  {פ}