2בצדקתך תצילני ותפלטני הטה־אלי אזנך והושיעני׃

3היה לי ׀ לצור מעון לבוא תמיד צוית להושיעני כי־סלעי ומצודתי אתה׃

4א‍להי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ ׃

5כי־אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי׃

6עליך ׀ נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד׃

7כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי־עז׃

8ימלא פי תהלתך כל־היום תפארתך׃

9אל־תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל־תעזבני׃

10כי־אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו׃

11לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי־אין מציל׃

12אלהים אל־תרחק ממני אלהי לעזרתי [חישה כ] (חושה׃ ק)

13יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי׃

14ואני תמיד איחל והוספתי על־כל־תהלתך׃

15פי ׀ יספר צדקתך כל־היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות׃

16אבוא בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך׃

17א‍להים למדתני מנעורי ועד־הנה אגיד נפלאותיך׃

18וגם עד־זקנה ׀ ושיבה אלהים אל־תעזבני עד־אגיד זרועך לדור לכל־יבוא גבורתך׃

19וצדקתך אלהים עד־מרום אשר־עשית גדלות אלהים מי כמוך׃

20אשר [הראיתנו כ] (הראיתני ׀ ק) צרות רבות ורעות תשוב [תחיינו כ] (תחייני ק) ומתהמות הארץ תשוב תעלני׃

21תרב ׀ גדלתי ותסב תנחמני׃

22גם־אני ׀ אודך בכלי־נבל אמתך אלהי אזמרה לך בכנור קדוש ישראל׃

23תרננה פתי כי אזמרה־לך ונפשי אשר פדית׃

24גם־לשוני כל־היום תהגה צדקתך כי־בשו כי־חפרו מבקשי רעתי׃