2אם־במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים׃ 3אם־זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם־אין לו ונמכר בגנבתו׃ 4אם־המצא תמצא בידו הגנבה משור עד־חמור עד־שה חיים שנים ישלם׃ ס

5כי יבער־איש שדה או־כרם ושלח את־ [בעירה כ] (בעירו ק) ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם׃ ס

6כי־תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את־הבערה׃ ס

7כי־יתן איש אל־רעהו כסף או־כלים לשמר וגנב מבית האיש אם־ימצא הגנב ישלם שנים׃ 8אם־לא ימצא הגנב ונקרב בעל־הבית אל־האלהים אם־לא שלח ידו במלאכת רעהו׃ 9על־כל־דבר־פשע על־שור על־חמור על־שה על־שלמה על־כל־אבדה אשר יאמר כי־הוא זה עד האלהים יבא דבר־שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו׃ ס

10כי־יתן איש אל־רעהו חמור או־שור או־שה וכל־בהמה לשמר ומת או־נשבר או־נשבה אין ראה׃ 11שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם־לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם׃ 12ואם־גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו׃ 13אם־טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם׃ פ

14וכי־ישאל איש מעם רעהו ונשבר או־מת בעליו אין־עמו שלם ישלם׃ 15אם־בעליו עמו לא ישלם אם־שכיר הוא בא בשכרו׃ ס

16וכי־יפתה איש בתולה אשר לא־ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה׃ 17אם־מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת׃ ס

18מכשפה לא תחיה׃ ס

19כל־שכב עם־בהמה מות יומת׃ ס

20זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו׃

21וגר לא־תונה ולא תלחצנו כי־גרים הייתם בארץ מצרים׃ 22כל־אלמנה ויתום לא תענון׃ 23אם־ענה תענה אתו כי אם־צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו׃ 24וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים׃ פ

25אם־כסף ׀ תלוה את־עמי את־העני עמך לא־תהיה לו כנשה לא־תשימון עליו נשך׃ 26אם־חבל תחבל שלמת רעך עד־בא השמש תשיבנו לו׃ 27כי הוא [כסותה כ] (כסותו ק) לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי־יצעק אלי ושמעתי כי־חנון אני׃ ס

28אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר׃

29מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן־לי ׃ 30כן־תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם־אמו ביום השמיני תתנו־לי׃

31ואנשי־קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו׃ ס