2ב והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים

3ג והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו  כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם

4ד ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות--לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה  {פ}

5ה בית יעקב--לכו ונלכה באור יהוה

6ו כי נטשתה עמך בית יעקב--כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו

7ז ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו

8ח ותמלא ארצו אלילים  למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו

9ט וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם

10י בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו

11יא עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא  {פ}

12יב כי יום ליהוה צבאות על כל גאה--ורם ועל כל נשא ושפל

13יג ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן

14יד ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות

15טו ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה

16טז ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה

17יז ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא

18יח והאלילים כליל יחלף

19יט ובאו במערות צרים ובמחלות עפר--מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ

20כ ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו--אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים

21כא לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים--מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ

22כב חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו  כי במה נחשב הוא  {פ}