נחמיה5

נ הא וַתְּהִי צַעֲקַת הָעָם וּנְשֵׁיהֶם גְּדוֹלָה אֶל-אֲחֵיהֶם הַיְּהוּדִים. נ הב וְיֵשׁ אֲשֶׁר אֹמְרִים בָּנֵינוּ וּבְנֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ רַבִּים וְנִקְחָה דָגָן וְנֹאכְלָה וְנִחְיֶה. נ הג וְיֵשׁ אֲשֶׁר אֹמְרִים שְׂדֹתֵינוּ וּכְרָמֵינוּ וּבָתֵּינוּ אֲנַחְנוּ עֹרְבִים וְנִקְחָה דָגָן בָּרָעָב. נ הד וְיֵשׁ אֲשֶׁר אֹמְרִים לָוִינוּ כֶסֶף לְמִדַּת הַמֶּלֶךְ שְׂדֹתֵינוּ וּכְרָמֵינוּ. נ הה וְעַתָּה כִּבְשַׂר אַחֵינוּ בְּשָׂרֵנוּ כִּבְנֵיהֶם בָּנֵינוּ וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ כֹבְשִׁים אֶת-בָּנֵינוּ וְאֶת-בְּנֹתֵינוּ לַעֲבָדִים וְיֵשׁ מִבְּנֹתֵינוּ נִכְבָּשׁוֹת וְאֵין לְאֵל יָדֵנוּ וּשְׂדֹתֵינוּ וּכְרָמֵינוּ לַאֲחֵרִים. נ הו וַיִּחַר לִי מְאֹד כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי אֶת-זַעֲקָתָם וְאֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. נ הז וַיִּמָּלֵךְ לִבִּי עָלַי וָאָרִיבָה אֶת-הַחֹרִים וְאֶת-הַסְּגָנִים וָאֹמְרָה לָהֶם מַשָּׁא אִישׁ-בְּאָחִיו אַתֶּם נשאים (נֹשִׁים) וָאֶתֵּן עֲלֵיהֶם קְהִלָּה גְדוֹלָה. נ הח וָאֹמְרָה לָהֶם אֲנַחְנוּ קָנִינוּ אֶת-אַחֵינוּ הַיְּהוּדִים הַנִּמְכָּרִים לַגּוֹיִם כְּדֵי בָנוּ וְגַם-אַתֶּם תִּמְכְּרוּ אֶת-אֲחֵיכֶם וְנִמְכְּרוּ-לָנוּ וַיַּחֲרִישׁוּ וְלֹא מָצְאוּ דָּבָר.

נ הט ויאמר (וָאֹמַר) לֹא-טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר-אַתֶּם עֹשִׂים: הֲלוֹא בְּיִרְאַת אֱלֹהֵינוּ תֵּלֵכוּ מֵחֶרְפַּת הַגּוֹיִם אוֹיְבֵינוּ. נ הי וְגַם-אֲנִי אַחַי וּנְעָרַי נֹשִׁים בָּהֶם כֶּסֶף וְדָגָן נַעַזְבָה-נָּא אֶת-הַמַּשָּׁא הַזֶּה. נ היא הָשִׁיבוּ נָא לָהֶם כְּהַיּוֹם שְׂדֹתֵיהֶם כַּרְמֵיהֶם זֵיתֵיהֶםוּבָתֵּיהֶם וּמְאַת הַכֶּסֶף וְהַדָּגָן הַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר אֲשֶׁר אַתֶּם נֹשִׁים בָּהֶם. נ היב וַיּאמְרוּ נָשִׁיב וּמֵהֶם לֹא נְבַקֵּשׁכֵּן נַעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר אַתָּה אוֹמֵר וָאֶקְרָא אֶת-הַכֹּהֲנִים וָאַשְׁבִּיעֵם לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה. נ היג גַּם-חָצְנִי נָעַרְתִּי וָאֹמְרָה כָּכָה יְנַעֵר הָאֱלֹהִים אֶת-כָּל-הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא-יָקִים אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה מִבֵּיתוֹ וּמִיגִיעוֹ וְכָכָה יִהְיֶה נָעוּר וָרֵק וַיּאמְרוּ כָל-הַקָּהָל אָמֵן וַיְהַלְלוּ אֶת-יְהוָה וַיַּעַשׂ הָעָם כַּדָּבָר הַזֶּה. נ היד גַּם מִיּוֹם אֲשֶׁר-צִוָּה אוֹתִי לִהְיוֹת פֶּחָם בְּאֶרֶץ יְהוּדָה מִשְּׁנַת עֶשְׂרִים וְעַד שְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ שָׁנִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵהאֲנִי וְאַחַי לֶחֶם הַפֶּחָה לֹא אָכַלְתִּי. נ הטו וְהַפַּחוֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר-לְפָנַי הִכְבִּידוּ עַל-הָעָם וַיִּקְחוּ מֵהֶם בְּלֶחֶם וָיַיִן אַחַר כֶּסֶף-שְׁקָלִים אַרְבָּעִיםגַּם נַעֲרֵיהֶם שָׁלְטוּ עַל-הָעָם וַאֲנִי לֹא-עָשִׂיתִי כֵן מִפְּנֵי יִרְאַת אֱלֹהִים. נ הטז וְגַם בִּמְלֶאכֶת הַחוֹמָה הַזֹּאת הֶחֱזַקְתִּי וְשָׂדֶה לֹא קָנִינוּ וְכָל-נְעָרַיקְבוּצִים שָׁם עַל-הַמְּלָאכָה. נ היז וְהַיְּהוּדִים וְהַסְּגָנִים מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אִישׁ וְהַבָּאִים אֵלֵינוּ מִן-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר-סְבִיבֹתֵינוּעַל-שֻׁלְחָנִי. נ היח וַאֲשֶׁר הָיָה נַעֲשֶׂה לְיוֹם אֶחָד שׁוֹר אֶחָד צֹאן שֵׁשׁ-בְּרֻרוֹת וְצִפֳּרִים נַעֲשׂוּ-לִי וּבֵין עֲשֶׂרֶת יָמִים בְּכָל-יַיִן לְהַרְבֵּה וְעִם-זֶה לֶחֶם הַפֶּחָה לֹא בִקַּשְׁתִּיכִּי-כָבְדָה הָעֲבֹדָה עַל-הָעָם הַזֶּה. נ היט זָכְרָה-לִּי אֱלֹהַי לְטוֹבָהכֹּל אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי עַל-הָעָם הַזֶּה.